【漢語大詞典●珠絡】
本帖最後由 三才 於 2013-8-11 17:26 編輯 <br /><br /><P align=center><B><FONT size=5>【<FONT color=red>漢語大詞典●珠絡</FONT>】</FONT><P><BR>1.綴珠而成的網絡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>頭飾之一種。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>唐杜牧『少年行』:“春風細雨走馬去,珠絡璀璀白罽袍。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>宋王君玉『國老談苑』卷二:“馮拯姬媵頗衆。</STRONG><STRONG>在中書,密令堂吏市珠絡,自持爲遺。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明唐寅『進酒歌』:“洞庭秋色儘可沽,吳姬十五笑當爐,翠鈿珠絡爲誰好,喚客那問錢有無。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>2.比喩晶瑩連貫之物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>明徐弘祖『徐霞客遊記·江右遊日記』:“上至噴雪,則懸瀑落峰間,一若疋練下垂,一若玉筯分瀉。</STRONG><STRONG>分瀉者,交縈石隙,珠絡縱橫。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此喩分瀉的瀑布。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>郭沫若『下龍灣』詩:“群魚躍海聯珠絡,萬嶼排空列畫屛。”</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>此喩躍海的魚群。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG></P></B>
頁:
[1]