【中華百科全書●傳記●張孝祥】
<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>中華百科全書●傳記●張孝祥</FONT>】</FONT></STRONG></P> <P><STRONG>張孝祥(西元一一三三~一一七○年),字安國,號于湖居士,宋歷陽烏江人。</STRONG></P><P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>生於宋高宗紹興三年,卒於孝宗乾道六年,年僅三十八。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孝祥自幼穎悟,讀書過目不忘,下筆頃刻數千言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>紹興二十四年(一一五四)廷試第一,授承事郎,簽書鎮東節度判官。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>高宗諭宰相曰:「張孝祥詞翰俱美。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>遷尚書禮部員外郎,尋為起居台人,權中書舍人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>除知撫洲,年未三十,處事精確。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孝宗即位,復集英殿修撰,如平江府,剖決廷無滯訟。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>除直學士院兼都督府參贊軍事,兼領建康留守。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>徙知荊南湖北路安撫使,築守金堤,自是荊州無水患。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>請祠,以疾卒。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孝宗惜之,有用才不盡之歎。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孝祥俊逸,文章過人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>精於翰墨,嘗親奏劄,高宗見之,許謂必將名世。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>尤為詞,十八歲即有點絳脣「流水泠泠」一詞,為朱希真所驚賞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>其詞聲律宏邁,音節振拔,氣雄而調雅,意緩而語峭。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>四庫提要稱其詞寓詩人句法,繼軌東坡。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>觀其所作,氣概亦幾幾近之。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>陳應行于湖先生雅詞序云:「比游荊湖間,得公于湖集所作長短句凡數百篇,讀之泠然洒然,真非煙火食人辭語。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>予雖不及識荊,然其瀟散出塵之姿,自在如神之筆,邁往凌雲之氣,猶可以想見也。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>孝祥詞集曰于湖長短句,又名于湖詞。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(王靜芝)</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>引用:http://ap6.pccu.edu.tw/Encyclopedia/data.asp?id=5350
頁:
[1]