【中華百科全書●傳記●曹植】
<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>中華百科全書●傳記●曹植</FONT>】</FONT></STRONG></P> <P><STRONG>曹植(西元一九二~二三二年),字子建,操季子,丕弟。</STRONG></P><P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>漢獻帝初平三年生,魏明帝太初六年卒,享年四十一。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>漢時,封平原侯,遷臨菑侯。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>魏稱制,改封鄄城侯,旋立為王。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>徙雍丘、浚儀等地。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>終於陳王任上,認曰思,世稱陳思王。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>植性簡易,不治威儀,應答便捷,為操所愛。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>加以丁儀、丁廙、楊修為其羽翼。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>幾立為太子,又與丕爭甄逸女,不成,遂遭忌,不得志。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>植十餘歲,即誦讀詩論辭賦數十萬言,善屬文,言出為論,下筆成章,才俊思捷,故賦銅崔,援筆立成。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>為東阿王時,文帝嘗令其七步中作詩,不成即行大法,植應聲曰:「煮豆持作羹,漉菽以為汁,萁在釜下然,豆在釜中泣。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>本自同根生,相煎何太急。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>當時稱:「天下共有才十斗,子建獨有八斗。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>所著賦頌詩銘雜論,凡百餘篇,皆辭采絢爛,才華高曠。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>故後人或稱其文才富艷,若有神;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>或謂其詩麗而表逸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>尤其詩,意象繁複多采,境界廣大雄偉,鑄詞細緻而富流動感,用興體最是出色。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>鍾嶸尊之為建安之傑,五言之冠冕,文詞之命世。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>又謂其「骨氣奇高,詞采華茂,情兼雅怨,體被文質,粲溢古今,卓爾不群,帶人倫之有周孔,麟羽之有龍鳳,音樂之有琴笙,女工之有黼黻。」</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>有曹子建集十卷傳世。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(洪順隆)</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>引用:http://ap6.pccu.edu.tw/Encyclopedia/data.asp?id=5341
頁:
[1]