【張氏醫通 卷十 婦人門上 胎前647】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>張氏醫通 卷十 婦人門上 胎前647</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>譬諸引汲灌渠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一決而蕩無餘滓。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陳腐去而倉廩自修。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>津氣自復也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若腎氣不固之人。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>秘藏不密。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五液盡隨轉利藥注下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>使既病之津液。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>更加猛利峻攻。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不致精神離散。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血液告竭不已。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>況能保其胎息乎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫調氣之藥有三善。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一使胃氣有常。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水穀輸運。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二使腹滿腹痛後重漸除。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三使濁氣開發。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不致侵犯胎元,此治妊娠下痢之大端也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>所謂五審者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一審飲食之進與不進。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫下痢乃腸胃受病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若痢勢雖甚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>飲食無妨者易已,故痢以噤口為最劇。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在初起濁邪全盛之時。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不足為慮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但要清理積滯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>飲食自進矣!若七日以後。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>尚不能食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈反數盛,此必初時失於清理之故。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>急需調氣理中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>則積沫漸下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>飲食漸進矣,或初時能食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至一旬一氣後。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>反不能食。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈息不振,此必蕩滌太過。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃氣受傷所致,亦有過用芩、連、檳、朴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>苦寒破氣,而致呃逆嘔噦者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃氣大敗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>最危之兆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟峻與溫補。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>庶可挽回。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若脈見數疾無倫,或翕翕虛大,或歇止不前,或弦細搏指者,皆胃氣告匱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>百不一生矣!二審溲之通與不通。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下痢清濁不分。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若痢雖頻,而水道順利者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胎必無虞。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若月數將滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胎壓膀胱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>每多溲便頻數。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>轉胞脹 之患。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>切禁利水傷津。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>急與開提自通。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但須察其脈無過旺過硬之形。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>便宜補中益氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稍加澤瀉、車前以升清降濁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>投之無不輒應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非特妊娠為然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>即平人久痢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>津液大傷而溲澀不通者,亦宜上法也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三審腹之痛與不痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下痢腹痛,必然之理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然間有濁濕下趨,而無鬱沸之火者,則不痛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但此多見於肥白人之白痢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若血痢與瘦人多火者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>罕見也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>治宜調氣運積。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不用清火明矣!原其腹痛有寒熱之分。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛有止歇。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛則奔迫下墜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>至圊不及者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛自下而攻擊於上者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛而脹滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不勝摩按。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>熱飲愈甚者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>火也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>實也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛無止歇。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>常時痛而無絞刺者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛自上而奔注於下者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痛而不滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>時喜溫手摩按。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>飲熱暫緩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>欲至圊而可忍須臾者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>大約初痢脹痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>為熱為實。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>久利 痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>為虛為寒,即初因火注切痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>痢久氣傷,亦必變為虛寒也,故久痢腹痛之脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無論大小遲數。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但以按之漸漸小者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>並屬虛寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>急須溫補。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>慎勿利氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟急痛脈實。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>久按不衰者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>可稍用炮黑薑、連和之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四審後之重與不重。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下痢後重。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>濁氣壅滯也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫開通壅滯,必以調氣為本。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在妊娠尤為切要。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>調氣則後重自除,而胎息自安矣!但初痢後重。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>首宜開發其滯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若久痢後重。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又當升舉其陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽氣升則胃氣運。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃氣運則周身中外之氣皆調達,而無壅滯之患矣!故治孕婦之後重。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>無問胎之大小。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但脈見有餘,則宜調氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈見不足。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>便與升提。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖血痢亦宜陽藥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一切滋膩血藥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>總無干預。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以氣有統血之功,則血無妄行之慮也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五審身之熱與不熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下痢為裡氣受病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若見身熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>表裡俱困。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>元神將何所恃而得振祛邪之力哉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟人迎之脈浮數。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>可先用和營透表之法分解其勢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然後徐行清理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若初痢不發熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>數日半月後發熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈來漸小,或虛大少力者,此真陰內亡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛陽發露於外。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在平人或可用辛溫峻補。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>斂之以歸其源。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若妊娠則桂、附又難輕用。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟藉參、朮、薑、萸、膠、艾之屬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>非大劑濃煎峻投。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>難望其轉日回天之績也,或痢久衛虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>起居不慎,而感冒虛風發熱者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>但當察其左手三部,必顯浮緩之象。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又需理中湯加桂枝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>合表裡而治之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以內氣久虛之邪,不得參、朮助其中氣,則客邪不得解散也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五審既明。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三禁勿犯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又當審察其積之稠與不稠。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色之鮮與不鮮,則元氣之濃薄。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>病患之寒熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>可曉然無惑矣!如赤白寒熱之辨。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>昔人擬議紛紜。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>要非正論。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以大略言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣分之病其色白。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血分之病其色赤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣血紊亂,則赤白兼並。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋氣屬陽。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽傷則受冷居多,即有火注下迫。 </STRONG>
<P> </P>
頁:
[1]