【張氏醫通 卷九 雜門 藥對解法621】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>張氏醫通 卷九 雜門 藥對解法621</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>凡藥相對者誤服。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以防解救諸法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>附列於下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鐘乳對朮,其治主肺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上通頭胸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>朮動鐘乳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胸塞短氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>鐘乳動朮。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頭痛目疼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又鐘乳雖不對海蛤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>海蛤能動鐘乳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然鐘乳與朮為患。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不過此也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>發動之始。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>體中有異。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>與上患相應。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>速宜服蔥白、香豉、甘草、吳茱萸湯解之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>才服便令人按摩搖動。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>口中嚼物。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然後仰臥覆汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>汗出去覆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服湯熱歇,即用冷淘飯壓之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若服不解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復用前湯去萸加桂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若已解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺家尚有餘熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>第二方加麥門冬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>硫黃對防風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>又對細辛,其治主脾腎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>通主腰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>防風動硫黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>煩熱腳疼腰痛,或嗔忿無常。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或下痢不禁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>防風、細辛能動硫黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>硫黃不能動彼。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始覺發。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>便宜服杜仲、枳實、甘草、香豉、梔子、李核仁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服如上法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復服大麥奴、甘草、人參、芒硝、桂心、麥門冬。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若服此已解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>猶有餘熱氣,或冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復服人參、乾薑、附子、甘草、當歸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>白石英對附子,其治主胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>通主脾腎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>附子動白石英。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>煩熱腹脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>白石英動附子。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>嘔逆不得食,或口噤不開,或手足疼痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始覺宜服麥門冬、甘草、麻黃、香豉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不解再。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服大黃、香豉、梔子、甘草。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服如上法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頻服湯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下便止。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不下再服。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若熱勢未除而渴。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復服栝蔞根、大麥奴、甘草、蔥、豉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若已解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃中有餘熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復服芒硝、桂心、通草、甘草、白朮、大棗、李核仁。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>紫石英對人參,其治主心肝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>通主腰腳。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>人參動紫石英。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心急而痛,或驚悸不得眠臥。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>恍惚忘誤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>失性發狂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乍寒乍熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>耳聾目暗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始覺宜服人參、白朮、甘草、桂心、細辛、香豉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服如上法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若嗔盛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>加大黃、黃芩、梔子。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若忘誤狂發未除。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復服蔥白、香豉、麥門冬、甘草、人參。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服如上法。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溫覆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>使身稍汗便解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若有餘熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>更服人參、防風、桂心、白朮、生薑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>赤石脂對桔梗,其治主心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>通主胸背。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>桔梗動石脂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心痛寒噤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>手足逆冷。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心中煩悶。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>赤石脂動桔梗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頭痛目赤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>身體壯熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始覺發。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>便宜溫酒飲之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>須酒勢行則解,或大麥炒令汗出。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>勿焦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>搗篩細末。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>冷水和服。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>礬石無所偏對,其治主胃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>發則令人心急口噤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>骨節強痛生瘡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>始覺發,即服蔥白、香豉、甘草湯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若發身體即便生瘡。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>宜服麥門冬、人參、甘草、桂心、蔥白、香豉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>附子對白石英,亦對赤石脂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>附子發則嘔逆腳疼體強。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>骨節痛面腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>發則飲酒服熱面自愈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>與白石英同解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>赤石脂、紫石英發。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>宜飲酒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>得酒則解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡藥發,或有宜飲熱酒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不可一概也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以上解救發對八則。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>出千金方。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>金太傅孫古修。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>誤服伏火丹砂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>中毒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>懇治於石頑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>察其本元素虧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>近因虛火上炎。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>吞下腫脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>延及兩頤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>醫用苦寒清熱太過。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>神思不寧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>藥中每服加丹砂五錢。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>甫進一劑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>覺胸中有物觸有數次。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>次早請政於醫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>復出丹砂視之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色黑而晦。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>丹爐中伏火砂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>醫令易砂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>更服四劑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>晝夜煩躁不寧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>背時洒淅惡寒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>頭面哄熱大汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脛膝逆冷如冰。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>忽忽氣逆欲絕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>醫目瞪無措。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃延石頑診之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>六脈澀數模糊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>次驗唇舌。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱色如污泥,而腫濃濕滑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若系熱極似陰,必無濕滑之理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若系寒犯三陰,必無反濃之理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>惟酒食內蘊。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>霉醬色現有之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>審其二便調適。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胸腹柔和。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>決無實停胃府之理。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>証雖危疑,而懇致最切。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>以脈合証。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>洵為陰受熱鬱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>今所最急者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>恐其喘汗欲脫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不獲已以生脈、六味合劑。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>庶幾金水相生以救肺腎之垂絕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>進一服。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>神思稍安。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>自汗稍斂。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>再一服人事稍知。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>稀糜稍進。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>方能略述從前所患之病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>出從前所用之方。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>猶未言及伏火砂也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>見其舌沿稍轉微紅,而氣微足冷如故。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>於前方中益入桂心五分。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>五味數粒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>服後足稍溫和。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>氣稍接續。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>語稍有次。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>方詳述伏火丹砂之誤。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>因以前方減去地黃、桂心、五味。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>易入棗仁、秋石、人中黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>專解丹砂之毒。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三服舌轉微紅。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>雖未鮮潔,而伏毒漸解。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>緣兩尺弦細。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>乃去人中黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>仍用地黃以填補下元。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>數日之間,或去人中黃而用地黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或去地黃而用人中黃。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>隨脈証而更迭出入。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二味不兼用者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>恐人中黃味甘戀膈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>載地黃之膩,不能速達下焦也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>下元雖虧。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>調補藥中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寧用鹿茸、河車。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>不敢用桂、附者。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>慮其鼓舞丹砂之餘烈也。 </STRONG>
頁:
[1]